החלטה בתיק ת"א 3108-04

1.                  בפני בקשה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בתביעה שכנגד, בסכום שלא יפחת מ - 900,000 ש"ח.

2.                  חברת ברונסון ברנובסקי ובניו (1994) בע"מ (להלן - " ברונסון") הינה חברה פרטית אשר הנכס היחיד שלה הינו 50% מהון מניות חברת לב קנדה אילת בע"מ (להלן - " לב קנדה"). לב צ'רנוי הינו הבעלים של 40% מהון המניות של ברונסון.

רפי טל (להלן - " טל") אוחז ב - 25% מהון המניות של לב קנדה, וחברת נכסי יחזקאל חי (1988) בע"מ (להלן - " נכסי חי") אוחזת ב - 25% הנותרים. יורם יחזקאל חי (להלן - " יורם חי") אוחז ב - 40% ממניות נכסי חי.

בין ברונסון לבין טל ונכסי חי נכרת הסכם ביום 13.10.94, במסגרתו תכננו הצדדים להקים באמצעות לב קנדה פרויקט של מלון דירות, דירות ושטח מסחרי באילת. היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, וכתוצאה מכך חדלה לב קנדה מלתפקד והמגרשים אשר היו בבעלותה, שנועדו להקמת הפרוייקט נמכרו לטרמוסינטקס החזקות בע"מ במסגרת הליך כינוס נכסים. מהתמורה נותרו כ - 4 מליון ש"ח המופקדים כיום בקופת בית המשפט המחוזי בת"א בתיק 48981-01-11.

3.                  ברונסון הגישה תביעה על סך 6 מליון ש"ח נגד טל, נכסי חי ולב קנדה, לקבלת כלל הכספים השייכים ללב קנדה וכן לפיצוי והחזר חובות מטל ונכסי חי. טל, נכסי חי ויורם חי הגישו תביעה שכנגד על סך 10 מליון ש"ח נגד ברונסון, לב צ'רנוי, אריק יעקב, טרמוסינטקס ולב קנדה, בה תבעו כספים ופיצוי בשל אותה מסכת עובדתית, משסבורים הם כי נושלו מזכויותיהם בלב קנדה שלא כדין.

במסגרת התביעה שכנגד, הגישו ברונסון, לב צ'רנוי, אריק יעקב וטרמוסינטקס (להלן - " המבקשים") את הבקשה בפני.

4.                  המבקשים סבורים כי יש להורות לטל, נכסי חי ויורם חי (להלן - " המשיבים") להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקשים בתיק שכאן, לפי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - " התקנות"), וסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן - " חוק החברות").

המבקשים טוענים כי קיים חשש כבד כי הוצאות המשפט שיושתו על המשיבים לא ישולמו על ידם. בהליכים משפטיים אחרים, המשיבים נמנעו מלשלם את הוצאות המשפט שהושתו עליהם. בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 48981-01-11 (להלן - " החלטת בית המשפט בתל אביב"), בתביעה הזהה בעיקרה לתביעה שכאן, נקבע כי המשיבים יפקידו סכום של 900,000 ש"ח כערובה להבטחת הוצאות שכן אינם נוהגים לשלם את חובותיהם. כמו כן, מצבם הכלכלי של המשיבים קשה, שכן נכסיו של טל משועבדים לנושיו, נכסי חי, הינה חברה שאינה פעילה, קיימים שעבודים על נכסיה ומונה לה כונס נכסים. ליורם חי נפתחו תיקים בהוצאה לפועל לאחר שלא עמד בתשלום חובותיו וגם נכסיו משועבדים.

עוד טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה שכנגד קלושים ביותר, בין היתר, מפאת התיישנות של חלק מהטענות ודחיית טענות נוספות.

המבקשים מוסיפים כי לאור גובה התביעה והבסיס העובדתי הסבוך העומד מאחוריה ידרשו משאבים רבים לניהול התביעה ויש ליתן לכך ביטוי בגובה הערובה. על כן, יש לקבוע ערובה בגובה 900,000 ש"ח, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט בתל אביב.

5.                  המשיבים סבורים כי דין הבקשה להידחות בהיותה בקשה מופרכת, אשר הוגשה רק כדי למנוע את בירורה של התביעה לגופה, ואין הגיון לקבוע ערובה למשיבים ולא לברונסון, אשר אין לה כיום נכסים כלשהם. לחילופין, טוענים הם כי סכום הערובה המבוקש הינו חסר כל פרופורציה בהתחשב בנסיבות התביעה ובגובהה.

המשיבים מפנים לפסיקה הקובעת כי אין לקבוע ערובה להבטחת הוצאות בתביעה שכנגד, כאשר התביעה שכנגד נובעת מאותה מסכת עובדתית עליה מבוססת התביעה המקורית, מאחר והמשיבים הם שנגררו להליך דנן והמבקשים ממילא היו מוציאים את ההוצאות המדוברות לניהול התביעה, שהגישו.

המשיבים מוסיפים שיהא ביכולתם לעמוד בהוצאות במידה ויוטלו עליהם, שכן לזכות המשיבים עומדים הכספים המופקדים בבית המשפט המחוזי בת"א, אשר חלקם בהם הוא לכל הפחות 2 מליון ש"ח. מצבו הכלכלי של טל איתן ויציב, יש ברשותו נכסים ואין לו חובות. גם סיכויי התביעה הינם טובים, שכן בטענת ההתיישנות נגדה אין ממש. מניעת בירורה תגרום למצב בו חוטא יצא נשכר, שכן המבקשים הם שגרמו למצבם הכלכלי של המשיבים.

המשיבים סבורים כי אין להשליך מההחלטה בבית המשפט בתל אביב לענייננו, משזו ניתנה בנסיבות אחרות וממילא אינה יוצרת מעשה בית דין.

מוסיפים הם כי מאחר ומדובר בתביעה שהוגשה על ידי חברה ואנשים פרטיים גם יחד, יש לדון בה על פי הוראות סעיף 519 לתקנות - אשר ערובה על פיו תקבע במקרים נדירים בלבד - שכן הרציונל מאחורי הסעיף המחמיר בחוק החברות אינו קיים כאשר ישנם גם תובעים פרטיים אשר גם עליהם יושת תשלום ההוצאות.

6.                  בתשובתם מציינים המבקשים כי המשיבים נמנעו, ולא בכדי, מלהשיב לטענות המתייחסות למצבם הכלכלי הקשה וביחס להימנעותם מתשלום חובותיהם. לא ניתן להסתמך על הכספים המצויים בקופת בית המשפט בתל אביב, מאחר וספק אם המשיבים יזכו לחלק כלשהו מכספים אלה, מה גם שלמשיבים נושים רבים שידרשו את הכספים.

המבקשים מפנים לפסיקה הקובעת כי יש מקום להטלת ערובה גם בתביעה שכנגד, אם כי תהא לכך השפעה על גובה סכום הערובה שיקבע; הפסיקה אליה הפנו המשיבים בעניין זה ממילא אינה רלוונטית לענייננו מאחר והצדדים בתביעות ועילות התביעה אינם זהים.

המשיבים מעירים כי אין יסוד לדרישה לחייב את ברונסון בהוצאות וממילא לא הוגשה בקשה בעניין זה.

דיון